בהשראת המתכון של נטלי מעוגיו.נט הכנתי דובשניות טעימות, מקמח מלא,ארזתי יפה בצנצנות והתכוונתי להעניק כמתנות לחג. הבעיה, שלאט לאט, תכולת צנצנות חוסלה על ידי בני הבית. ככה זה כשטעים מדי.…
את העוגה הזו אני זוכרת מילדותי. באותה תקופה שבה כיכבו על השולחנות האוכל סלט הוולדורף, סלט הביצים והסלט עם התירס, הפטריות והגמבה החתוכה, אמא שלי הפגינה את כישוריה והכינה עוגת…
לפני כמה שבועות ליוויתי את הגן של נעמה לטיולון ופיקניק במכון ויצמן. יצאנו מהגן, חצינו כביש, הלכנו ברגל 5 דקות, ונכנסנו לפארק הלאומי והסודי של רחובות – מכון ויצמן. שוטטנו…
בחיים לא היה לנו כל כך הרבה מרשמלו בבית. בחיים לא. never say never זה התחיל מזה שנעניתי לאתגר של פורטל מנטקה, “כחומר ביד הבלוגר“. הרעיון פשוט: מדי חודש יוצע…
לאבא שלי יש סולם מגיע כמעט עד שמים
ולאמא שלי יש עוגה, גבוהה כמעט עד השמים.
עוגה מנצחת, שנאפית בתבנית של סיר פלא, אמיתי,
אבל כל תבנית עם חור טובה לצורך העניין.
הפוסט הזה היה אמור להכתב קצת לפני ראש השנה, ביום בו עמלתי והכנתי ארבע תבניות של דובשניות ריחניות. שתי תבניות יועדו לגן של נעמה ושתי תבניות נוספות יועדו להארז בצנצנות…
את המתכון הזה הזכירה לי סיגל פיירוז, אחת מקוראות הבלוג שפנתה אלי יום אחד בצ’אט, אחרי שקראה סטטוס שכתבתי ושאלה אותי אם אני מצריה. אמנם אני נולדתי בארץ, אבל הורי…
כל מי שמבקר בקנדה, במיוחד בחבל קוויבק ומונטריאול לא יכול לפספס את המאכל המקומי שזוכה לשם המרנין beaver tail. לא נשמע להיט גדול לאכול זנב של בונה. נכון? אז זהו,…
אני כותבת את הפוסט הזה עכשיו ומתמלאת בגעגועים. געגוע אחד לאוכל של הבית. של אמא שלי. מקרוני בתנור היתה אחת המנות האהובות עלי כילדה. געגוע שני, לשני הבנים שלי ולארז…