לחמניות גבינה – רריף על’רריף

את המתכון הזה הזכירה לי סיגל פיירוז,
אחת מקוראות הבלוג שפנתה אלי יום אחד בצ’אט, אחרי שקראה סטטוס שכתבתי ושאלה אותי אם אני מצריה.
אמנם אני נולדתי בארץ, אבל הורי נולדו במצרים.
או אז, סיפרה לי סיגל שהיא מחפשת מתכון ללחמניות מצריות ממולאות גבינה.
את מתכוונת לרריף על’רריף? שאלתי אותה בהתרגשות.
כן. היא ענתה בחיוך גדול (נשבעת לכם שהצלחתי להרגיש את החיוך הזה, למרות שהשיחה התנהלה בצ’אט).
סיגל התגעגעה למתכונים ולמאכלים שאמא שלה נהגה להכין בעבר
ואני, שמעולם לא הכנתי רריף על’רריף, מכיוון שתמיד קבלתי משלוח מאמא היקרה שלי (או מסבתא שלי), הבטחתי לסיגל שאאתר את המתכון ואשלח לה אותו.
איזה כיף שהפייסבק והאוכל מפגישים ככה אנשים ומעוררים זכרונות, רגשות וכמובן – טעמים.
רריף על’רריף משמעו בתרגום מילולי: בצק על בצק.
יש שיטות הכנה רבות, אחת מהן כוללת קיפול של הבצק כמו שמכינים בצק עלים ומכאן שמו.
בנסיונות להתחכות אחרי המתכון המושלם, קבלתי מתכון מאמא שלי
ומתכון מבת הדוד שלי יפית
ושמעתי על שיטות ההכנה השונות אבל מכיוון שבסופו של דבר, אין כמו האוכל של אמא
אני משתפת אתכם כאן במתכון המצויין של אמא שלי.

לבצק:
1 ק”ג קמח
קוביית שמרים או שמרית או 2 כפות שמרים יבשים
1/3 כוס שמן
בערך 3 כוסות מים (אני השתמשתי ב- 550 מ”ל מים פושרים)
מלח.
מכינים ראש עיסה:
ממיסים את השמרים הטריים או היבשים בכ- 200 מ”ל מים פושרים (מתוך הכמות הכללית) ומערבבים.
מניחים לתערובת לבעבע 10 -5 דקות .
שופכים את הקמח לקערת מערבל עם וו לישה,
עושים גומה בקמח,
יוצקים את ראש העיסה,
את השמן ואת המלח
ומערבלים.
מוסיפים את יתרת המים בהדרגה, וממשיכים ללוש, עד שנוצר בצק נוח לעבודה (זמן לישה ביד או במערבל   כ- 7 דקות)
מניחים לתפיחה כשעה עד שהבצק מכפיל את עצמו.

אפשר ורצוי ללוש שוב ולתת לבצק לנוח לתפיחה נוספת
אולם אם קצרים בזמן אפשר לוותר על התפיחה השניה.

המלית –
1 ק” ג גבינת חמד
חתוכה לאצבעות או לקוביות
מעט חמאה רכה

לקחת גוש בצק ולשטח אותו לעיגול באמצעות כפות הידים.
למרוח במעט חצאה רכה ובקוביית גבינה.

לסגור את הבצק סביב המלית ולעטוף,
לעבד לצורת כדור.
להניח את הלחמניות בתבנית מרופדת בנייר אפיה,במרווחים, כי הן עוד תתפחנה.
להמתין 15-20 דקות, להתפחה קלה נוספת.
להבריש את פני הלחמניות בחלב ולפזר מעל סומסום או קצח.
לאפות בחום בינוני (180 מעלות) למשך 35-40 דקות.
בתיאבון (ותודה לסיגל)!