אם בסוף רמת גן יש מקום מיוחד (נו טוב, היה)
בו אפשר לעמוד ולהריח שוקולד,
אז בסוף אחת הסמטאות בעיר העתקה,
בקרבת שער שכם,
יש מקום מיוחד,
בו אפשר לעמוד ולהריח… טחינה.
למפעל של אל ג’יבריני הגענו, ארז ואני, אחרי שהלכנו לראות את תערוכת הבוגרים של בצלאל, באמצעות המלצות של חברינו הטובים ליאור ואיילה צורף.
הוראות הגעה לא היו לנו,
באינטרנט, מצאנו מצאנו כתבה שתיארה את המפעל המיוחד הזה ובה הוראות הגעה משער יפו.
שמחים וטובי לב הגענו לשער יפו,
סתם יום של חול באמצע השבוע.
השוק לא המה אדם (אההה…. רמאדאן. שכחנו) והיה מאוד נעים להסתובב ולא להדחק.
היו לנו שני יעדים. חומוס “לינה” והמפעל של “אל גיבריני”.
התחלנו עם חומוס לינה. ידענו שעל בטן מלאה יהיה לנו הרבה יותר קל להמשיך להסתובב.
הזמנו שתי מנות: חומוס עם פול (שלא השתווה לפול של אמא. אין מה לעשות)
וחומוס עם גרגירים.
מסבחה לא היה, כי השעה היתה שעת צהרים מאוחרת והם כבר לא מבשלים יותר חומוס בשעות אלו
(לכן כדאי להקדים)
עם בטן מלא וקצת כבדה,
המשכנו לחפש את אל ג’יביריני. קבלנו הוראות הגעה שונות ומשונות
והמלצות כאלה ואחרות (על טחינה משכם ועל טוחן הקפה)
אבל את אל ג’יביריני לא מצאנו.
באחת הסמטאות, הריקות מאדם מצאנו 2 בחורות חמודות שליוו אותנו אל היעד.
עכשיו תקשיבו לי, ותקשיבו טוב.
אם אתם רוצים למצוא את אל גיביריני בקלות,
כנסו דרך שער שכם.
רדו במדרגות השוק בין הרוכלים (איזה אושר ועושר. שוק שווה)
בסמטה הראשונה פנו שמאלה ועלו במדרגות.
ברום המדרגות, (כתובת מדוייקת: (מעלות אל מולויה,2) יש כניסה לחנות קטנה, סוג של מכולת.
זה הזמן לחייך יפה ולומר שהגעתם לראות את מפעל הטחינה של אל ג’יביריני.
סביר להניח שיצא אליכם גבר מרשים ומאיר פנים, איסחאק שמו (יצחק? הולם אותו. בחיי).
בירכתי החנות נמצא המפעל. קטן, קטנטנן.
זרעי השומשום נשטפים, מיובשים, נקלים ונטחנים באבן ריחיים בת 200 שנה.
איסחאק נתן לנו לטעום טחינה משושמשום מלא, טחינה מקצח וטחינה אדומה (מזרעי שומשום שנקלים זמן ארוך בטמפרטורה נמוכה) –
קצת מרירה, שלא מיועדת לסלט טחינה, אבל נהדרת עם דבש או סילאן או עם דבש ענבים שנעשה גם הוא במקום.
(להיט. באמת. קניתי את הטחינה האדומה ואת דבש הענבים. ערבוב של השניים מניב ממרח שוקולדי טעים ובריא להפליא. דבש הענבים גם שידרג לי פלאים צלי בקר שהכנתי)
יצאנו מאיסחאק עם שלל רב. אי אפשר שלא לקנות ממנו. גם בגלל התוצרת המצויינת שלו אבל גם קצת בגללו.
פשוט אי אפשר שלא. הוא כל כך אוהב את מה שהוא עושה וכל כך משוכנע באיכות מוצריו, שזה פשוט כיף.
אז אחרי שקראתם הכל והמתנתם בסבלנות,
קבלו את מתכון עוגיות הטחינה שלי
שעם הטחינה של איסחאק, הן טעימות אפילו יותר.
מצרכים:
3 כוסות קמח
1 שקית אבקת אפייה
1 כוס טחינה גולמית , רצוי משומשום מלא
1 כוס סוכר
200 גרם חמאה רכה מאוד אך לא נוזלית
ההכנה:
מחממים תנור לטמפרטורה של 180 מעלות.
מערבבים את כל החומרים יחד בקערה גדולה עד שמתקבל בצק אחיד יחסית.
יוצרים כדורונים בקוטר של כ- 2 ס”מ ומניחים על תבנית מרופדת בניר אפייה.
מוודאים שיש מרווח של 3-4 ס”מ לפחות בין כדור לכדור.
פוחסים מעט עם האגודל (אפשר לעטר באמצעות לחיצת מזלג קלה על העוגיות)
ואופים במשך 20 דקות לערך (מי יותר מי םחות, אך היזהרו שהעוגיות לא יזהיבו יתר על המידה וישרפו)
מוציאים מתהנור, מצננים בתבנית ואם עוד נשאר משהו,אחרי הנשנושים והקפה, מאחסנים בקופסה אטומה, עד שיגמר.
תאמינו לי שזה קורה די מהר.
