קישיים אישיים של ערמונים ובצלים מקורמלים

L-IMG_8869 (Large) הזמן טס לו מהר מדי.

ואיך אני יודעת זאת?

לפי האתגר החודשי של קהילת מנטקה לבלוגרים.

החודש, חומר הגלם שבו התבקשנו להשתמש באתגר, היה ערמונים.

אני זוכרת את הפעם הראשונה שבה ניסיתי להכין ערמונים קלויים.

בדיוק עברנו לבית פרטי, עם קמין והחלטתי לקלות עליו את הערמונים.

נשמע מושלם.

כמעט.

מכיוון שהייתי בטוחה שערמונים מצריכים קלייה במשך זמן ארוך,

השארתי את התבנית עם הערמונים על הקמין למשך הלילה.

התוצאה היתה, ערמונים שרופים וקשים.

אופסי.

מאז, אני מעדיפה את הערמונים בואקום (:

האמת היא שהשנה משווקים ערמונים קטנטנים, טעימים להפליא שמתפצחים בקלות.

הם נקראים ערמוני אלטאי. נסו אותם. הם חמודים וטעימים.

ולענייננו: גם החודש נעניתי לאתגר ואם אתם רוצים לקרוא איזה מתכונים הגו ויצרו חברי הקבוצה,

אתם מוזמנים להציץ כאן:  מנטקה ערמונים.

הפעם הלכתי נגד האינסטינקט הטבעי שלי למתוק ושילבתי את הערמונים דווקא בקישים אישיים

קטנים של בצלים מקורמלים (קצת מתוק, לא הצלחתי להמנע לגמרי) עם ערמונים שנותנים למנה

טוויסט מעניין.

כמובן שאפשר להכין גם בתבנית קיש רגילה.

L-IMG_8865 (Large)

חומרים לבצק הקלתית:

½1 כוסות קמח

100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

1 ביצה

1-2 כפות מי קרח

חומרים למלית:

8 בצלים בינוניים חצויים ופרוסים לחצאי טבעות

(אפשר גם לשלב בצלים סגולים, בצלי שאלוט או כרישה)

2 כפות סוכר חום

50 ג' חמאה

2 גבעולי טימין

מלח

פלפל

אבקת שום (לא הכרחי)

כף גדושה אבקת מרק בצל (לא הכרחי)

שקית ערמונים בואקום

מיכל שמנת מתוקה

3 ביצים

3 כפות שטוחות קמח

הכנת הקלתית:

שמים במעבד מזון או במיקסר עם וו גיטרה  קמח, חמאה, ומלח. מעבדים לתערובת פירורית.

מוסיפים את הביצה והמים הקרים ומעבדים לכדור בצק. הבצק מאוד רך , גמיש ונעים.

מוציאים את הבצק ממעבד המזון, משטחים אותו מעט למעין פיתה, עוטפים בניילון נצמד ומקררים

למשך חצי שעה.

מרדדים את הבצק על משטח מקומח לעובי של 3-4 מ"מ ומעבירים לתבנית הפאי המשומנת.

אם מכינים קישים אישיים חותכים את הבצק לריבועים קטנים בגודל 7X7 ס"מ

או שיוצרים עיגולים בעזרת כוס ומרפדים תבנית של מאפינס.

מהדקים את פני הבצק לתבנית ומכניסים למקפיא לעשר דקות.

L-IMG_8846 (Large)  L-IMG_8843 (Large)

לאחר  10 דקות מוציאים את תבנית הפאי מהמקפיא,

מניחים על הבצק נייר אפיה ועליו גרגירי חומוס או שעועית.

אופים אפייה עיוורת למשך 10 דקות ולאחריהן מסירים את נייר האפיה והקטניות ואופים עוד  5 דקות

עד להזהבה קלה של הבצק.

הכנת המלית:

את המלית אפשר להכין בזמן שהבצק מתקרר לו, או בזמן אחר. כבר קרה לא פעם שהכנתי את

הבצק ביום מסויים ואת המלית יום אחר כך.

מאדים את הבצלים יחד עם החמאה בסוטאג' או בסיר רחב עד שהם מזהיבים קלות. מוסיפים את

הסוכר החום וגבעולי הטימין וממשיכים לאדות עד שהבצלים מתקרמלים.

מוסיפים את התבלינים (המלח, הפלפל, אבקת המרק ואבקת השום).

מצננים מעט.

לאחר הצינון מוסיפים את השמנת המתוקה, הביצים הטרופות והקמח.

הרכבת הקיש:

מפזרים על תחתיות הקיש האפויות למחצה, חצאי ערמונים קלויים

יוצקים מעל את המלית ואופים בתנור שחומם מראש לטמפ' של 180 מעלות,

עד להשחמת והתייצבות המלית (בערך 30-40 דקות).

ועכשיו וידוי קטן:

בקישים המצולמים,

הכנתי את הקלתית דווקא מבצק פריך מלוח מוכן מראש של מעדנות.

יצא פיצוץ! (וגם קיצר משמעותית את זמן ההכנה)

אז למרות שאני פריקית של אפיה בבית, מסתבר שלפעמים, התחליפים המוכנים ראויים לא פחות.

L-IMG_8856 (Large)   L-IMG_8848 (Large)

פורסם בקטגוריה כללי, מאפים מלוחים, מה נכין לארוחות ערב?, קישם ופשטידות, שבועות, תוספות | עם התגים , , , , | 7 תגובות

עוגת שוקולד עשירה בקישוט מרשים של גליליות ומרשמלו.

מתכון לעוגת שוקולד

עוגת שוקולד מקושטת

 

הפוסט הזה הוא פוסט חגיגי.
פוסט של יום הולדת. הבלוג שלי כבר בן 3. כל כך צעיר ועם זאת נדמה לי כאילו מאז ומתמיד הוא היה חלק מחיי. כמו ילד.
בכל יום הולדת של מי מילדי, חשתי כך. "מה, כבר"…? ויחד עם זה "מה רק"…? נדמה כאילו מאז ומעולם.
ובינואר, לא רק הבלוג חוגג יום הולדת. גם נעמה, ביתי חוגגת יום הולדת. השנה היא בת 6.
למעשה הפוסט הראשון שכתבתי בבלוג, היה של עוגת התותים "עננים" שהכנתי ליום הולדתה ה- 3.
אז גם היום אני רוצה לשתף אתכם במתכון של עוגת יום ההולדת של נעמה.
חגיגה קטנה של יום הולדת משותף, לנעמונת ולבלוג.
את הרעיון לעוגה היפה הזו נתנה לי חברתי הילה. תודה אהובה!
מצרכים:
לעוגת השוקולד:
200 ג' שוקולד מריר משובח
200 ג' חמאה
5 ביצים
1 כוס סוכר 1
כוס קמח תופח
קורט מלח

לציפוי גנאש השוקולד:
200 ג" שוקולד מריר
200 ג' שמנת מתוקה

לקישוט:
3 חבילות של גליליות
2 חבילות מרשמלו (למעשה צריך רק חבילה וחצי, אבל זו בדיוק ההזדמנות לעשות כאילו פונדו שוקולד עם יתרת המרשמלו וגנאש השוקולד.

הכנת העוגה:
מתחילים בחימום התנור לטמפ' של 180 מעלות.
ממיסים במיקרוגל בפולסים קצרים את השוקולד והחמאה. לי זה לוקח בין 90-120 שנים בפולסים של 30 שניות. בין פולס לפולס, מערבבים מעט את החומרים.
(ניתן לעשות את התהליך גם בבן מארי – סיר בתוך סיר גדול יותר עם מים רותחים על הגז).
מצננים מעט.
בינתיים מקציפים את הביצים במיקסר, במהירות בינונית.
לאחר שמתחיל להיווצר קצף עדין יציב ובהיר, מוסיפים את הסוכר בהדרגה.
מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים בזהירות את תערובת השוקולד לתערובת הביצים המוקצפות.
מוסיפים בתנועות קיפול את הקמח והמלח.
מעבירים לתבנית בקוטר 24 או 26 ס"מ, משומנת היטב. (אני מעדיפה תבנית 24, שכן אז העוגה יוצאת גבוהה ומרשימה יותר, אבל גם 26 זה מצויין),
אופים במשך כ- 40 ד' עד שקיסם שמוחדר לעוגה יוצא לח.
לאחר צינון העוגה מכינים את הגנאש.

הכנת קרם הגנאש:
ממיסים במיקרוגל בפולסים קצרים שוקולד ושמנת מתוקה.
מערבבים עד להתמזגות 2 החומרים לתערובת חלקה.

הרכבת העוגה:
מוציאים את העוגה מהתבנית ומניחים על רשת.
יוצקים מעל העוגה את הגנאש ומורחים אותו גם בשולי העוגה.
מצמידים את הגליליות להיקף העוגה, אחת ליד השניה.
לאחר שמסיימים להקיף את העוגה, קושרים את הגליליות בסרט סאטן צבעוני.
מצפים את פניה העליונים של העוגה בסוכריות מרשמלו עומדות, צמודות זו לזו.
אנחנו הוספנו דגל עם כיתוב יום הולדת.
מזל טוב!

פורסם בקטגוריה Uncategorized, יום הולדת, כללי, לילדים, עוגות ועוגיות, עוגות רושם | עם התגים , , , , , , , | 8 תגובות

עוגיות שוקולד צ'יפס (קראנצ'יות מעולות)

IMG_8499 (Large)
יש מצבים שבהם אין להכביר במילים.
למשל כשכותבים מתכון של עוגיות שוקולד צ'יפס.
אני לא מתכוונת לספר לכם סיפורים.
תעקבו אחרי ההוראות,
הן פשוטות ביותר. לא צריך אפילו מיקסר או מטרפה.
תקבלו עוגיות שוקולד צ'יפס נפלאות, קריספיות וטעימות.
*המתכון מבוסס על מתכון שהעתקתי פעם מאריזת השוקולד צ'יפס של אופנהיימר, בשינויים קלים.

מצרכים:
1/4 2 כוסות קמח
1 כפית אבקת סודה לשתייה
1 כפית מלח
200 ג' חמאה רכה אך לא נוזלית
1.5 כוסות סוכר קנים אורגני או דמררה
מעט תמצית וניל
2 ביצים
שקית (200 ג') שוקולד צ'יפס משובח (אני אוהבת להשתמש באלו של כרמית, 60% מוצקי קקאו)

IMG_8491 (Large)

ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מערבבים בקערה את החמאה, הסוכר ותמצית הוניל לקבלת תערובת חלקה ואחידה.
3. מוסיפים לתערובת את הביצים אחת אחת, תוך כדי ערבוב עד שהן נטמעות בתערובת.
4. מוסיפים לקערה את הקמח, אבקת הסודה לשתייה והמלח.
5. מערבבים עד שכל החומרים יתאחדו, אך לא מערבבים יותר מדי.
6. יוצרים עוגיות בעזרת 2 כפות. מרווחים את העוגיות כי הן מתפשטות.
(לי נכנסות בד"כ, 12 עוגיות בתבנית אפיה סטנדרטית)
7. אופים במשך 10-12 דקות. העוגיות צריכות להיות זהובות. העוגיות אמורות להיות עדיין מעט
רכות, אך הן מתקשות באוויר הפתוח, לאחר שהן מתקררות.
8. מוציאים את העוגיות מהתבנית רק לאחר צינון מלא
אם אתם אוהבים את העוגיות רכות ולא קשות תוציאו אותן אחרי 8-10 דקות.

IMG_8523 (Large)

פורסם בקטגוריה Uncategorized, כללי, לילדים, עוגות ועוגיות, קלי קלות, שוקולד | עם התגים , , , , , | 2 תגובות

קורנפלקס מרשמקולד

IMG_8584 (Large)

מכירים את הסיטואציה הזו שבה יש בארון המזווה המון שקיות פתוחות של קורנפלקס, בכל אחת מהן נשאר גרם וחצי ואף אחד לא רוצה לאכול מהן?

אז ברגע ששמעתי שאתגר החודש של מנטקה הוא תירס ונגזרותיו, החלטתי לשים למצב הזה קץ ולתת כבוד לקורנפלק. בעיקר לשאריות של הקורנפלקס.

הלהיט הגדול אצלנו בבית זה קורנפלקס בשוקולד חלב(מתכון בסוף).

זה פשוט וטעים אבל מאוד בנאלי.

ניסיתי להשתמש בשאריות הקורנפלקס יחד עם שוקולד לבן ולהופכן לקלתית לפאי, אבל התחתית התפוררה לי.

ואז חשבתי לעצמי לשדך בין הקורנפלקס לבין השוקולד הלבן והמרשמלו האהובים על ילדי

וכך נולד הקורנפלקס מרשמקולד.

IMG_8531 (Large)

המצרכים:

100 ג' שוקולד לבן

180 ג' מרשמלו (חבילה)

50 ג' חמאה

בין 150-200 ג' קורנפלקס או שאריות דגנים מעורבות

ההכנה:

ממיסים 100 ג' שוקולד לבן במיקרוגל בפולסים קצרצרים (שוקולד לבן נמס מהר מאוד. הזהרו!)

ממיסים בקערה גדולה את המרשמלו יחד עם החמאה (שוב, במיקרוגל, בפולסים קצרים)

המרשמלו תופח ומתרכך.

מערבבים את המרשמלו והחמאה, מוסיפים את השוקולד הלבן המומס ומקבלים ממרח ורדרד.

לתוך התערובת מוסיפים את הקורנפלקס. מתחילים עם 150 ג' ומוסיפים בכל פעם עוד קצת, עד

שהקורנפלקס מצופה  בממרח הורדרד.

מעבירים למנג'טים בעזרת 2 כפות

או יוצקים לתבנית מיני מאפינה משומנת.

מקררים ומגישים.

(זהירות, זה ממתק ורוד, דביק וממכר)

 IMG_8552 (Large)

ואם רציתם לדעת איך מכינים את הקורנפלקס עם שוקולד חלב, אז הנה:

מניחים שוקולד חלב בקערה גדולה (הכמות: כמה שרוצים). ממיסים את השוקולד בפולסים קצרים במיקרוגל. לא מוסיפים שמנת מתוקה כי זה פוגם בפריכות של הקורנפלקס. לאחר שהשוקולד נמס, מוסיפים קורנפלקס (כמה שיש, כמה שתופס), כך שפתיתי הקורנפלקס יצופו בנדיבות בשוקולד. בעזרת 2 כפות ממלאים בעדינות מנג'טים ומכניסים למקרר. טעים בכל מצב.

פורסם בקטגוריה Uncategorized, כללי, לילדים, עוגות ועוגיות, קינוחים, שוקולד | עם התגים , , , , , , , | 2 תגובות

עוגיות אגוזי לוז

IMG_8336 (Large)
אתם  כבר יודעים שאני אוהבת לאכול ולאפות. נכון?
וחלקכם יודעים שאני גם אוהבת לכתוב (דאאא)
ולצלם
ולכן החלטתי לא מזמן, לפרגן קצת זמן לעצמי ולדברים שאני אוהבת ונרשמתי לקורס "טקסט תמונה"
ב "צילום בעם" בת"א. כיף גדול בחיי.
דיווי בראל מלמד אותנו לצלם וחושף אותנו לעבודות של צלמים ואמנים מעניינים
וטל גורדון מלמדת אותנו לכתוב, אך גם למחוק. להפטר מאותם מילים, שורות ומשפטים סתמיים
ולהשאר עם המילים המועטות שאומרות הרבה – אלו ששוות זהב (או 24 קראט בלשונה של טל)
הקיצר,
בשבוע שעבר,
דנה הביאה עוגיות מדהימות של אגוזי לוז עם הל שחור ועוד כל מני תבלינים משובחים.
כמובן שביקשתי ממנה את המתכון
והיא, המקסימה,
זרקה לי מספרים כמו: 84 ג' חמאה…
הכל נרשם, מילה במילה
אבל בוצע בערך.
מה לעשות שלא היה לי הל שחור?
כמו כן, הכמויות שונו כדי שההכנה תהיה יותר ידידותית למשתמש.
אז הנה המתכון שלי, כפי שהכנתי אותו בהשראת דנה.
ההכנה פשוטה וקלה (למעט טחינת האגוזים ושיבולת השועל)

מצרכים:
100 ג' חמאה רכה
85 ג' (2/3 כוס) פתיתי שיבולת שועל טחונים במעבד מזון
85 ג' (2/3 כוס) קמח
100 ג' אגוזי לוז טחונים דק
50 ג' סוכר
כפית שמן זית
קורט מלח ים אטלנטי
1/2 כפית קינמון
(וגם הל שחור טחון, בהמלצתה של דנה. אני לא נסיתי)

ההכנה:
טוחנים את האגוזים במעבד מזון,
ומסיפים את שיבולת השועל וממשיכים לטחון דק.
מוסיפים סוכר וטוחנים עוד קצת.
מוסיפים את החמאה הרכה והקמח ולשים ביד.
מוסיפים את התבלינים.

צרים כדורים קטנים (רצוי בידים רטובות)
ומניחים את הכדורים בתבנית מרופדת בניר אפיה.
מועכים מעט כל עוגיה, בעזרת כרית האגודל ונועצים אגוז לוז שלם.
אופים בתנור שחומם מראש לטמפ' של 180 מעלות
למשך 10-15 דקות
תודה דנה!
זה נגמר מהר, אז תשקלו להכפיל כמויות.

פורסם בקטגוריה בריאות, כללי, עוגות ועוגיות | עם התגים , , , , , | 3 תגובות

ממולאים

IMG_6608 (Large)

יש לי זכרונות ילדות,
של עלי גפן ממולאים בבשר ואורז,
של עלי כרוב גדולים, רכים, ממולאיםבאורז, בשר ושמיר.
של פלפלים ממולאים, קישואים, עגבניות, חצילים קטנטנים…
יש לי זכרונות של שווקים,
בעיקר זה של העיר העתיקה בירושלים, ליד שער שכם,
עם שלל הירקות הטריים והעונתיים,
שעוררו את החשק של אמא ופתחו את התיאבון של כולנו.
אז ניסיתי לשחזר,
עם טאצ' אישי וקצת אחר.
ולפני זמן מה, כשהזמנתי חברים טובים לארוחת ערב,
הכנתי סיר שלם של ממולאים,
שנטרף עד תום.

ממולאים:
ירקות:
2 בצלים גדולים- לחרוץ לאורכם, עד לב הבצל ולחלוט במים רותחים כ- 10 דקות עד להתרככות.
כ- 30 עלי גפן שטופים וחולטים במים רותחים
4-5 עלי מנגולד.

IMG_6583 (Large)

למלית:
2 כוסות אורז עגול לריזוטו.
עגבניה קצוצה דק
מיץ מחצי לימון
חופן עלי נענע קצוצים
2-3- קוביות שום כתוש דורות
2-3 קוביות שמיר קצוץ – דורות
לימונים כבושים (לא הכרחי, אבל מוסיף מאוד לטעמי)
מלח
פלפל שחור

לבישול:
2-3 תפוחי אדמה פרוסים
מעט שמן
עגבניה קצוצה
פפריקה (בערך כף)
3 כפות סילאן
2 כפיות מלח
כפית אבקת שום
מיץ מחצי לימון

שוטפים את האורז היטב במים להשרות במים רותחים מהקומקום במשך כ- 20 דקות.
מסננים.
מוסיפים לקערת האורז עגבנייה קלופה קצוצה דק, מיץ מחצי לימון, 1.5-2 כפיות מלח, 1/2 כפית פלפל שחור טחון,
2 כפות גדושות לימונים כבושים קצוצים דק, חופן עלי נענע קצוצים דק, 2-3 קוביות שום דורות, 2-3 קוביות שמיר דורות ומערבבים הכל יחד.

IMG_6594 (Large)
מכינים סיר רחב – סוטאז׳, משמנים את תחתיתו בשמן זית ומרפדים את התחתית בפרוסות תפוחי אדמה.

IMG_6591 (Large)
מילוי הירקות:
בצלים:
מפרידים את שכבות הבצל זו מזו.
ממלאים בקצה אחת משכבות הבצל, כפית גדושה של תערובת המילוי, ומגלגלים.
ממשיכים עם יתר השכבות.
שימו לב שהשכבות הפנימיות של הבצל כבר קטנות מדי למילוי. שמרו אותן בצד, נשתמש בהן אחר כך.
עלי גפן:
מניחים כל עלה בצלחת, כשהצד המבריק כלפי הצלחת. אם העלה קטן, מניחים שני עלים בחפיפה מסויימת זה על זה.
מניחים כפית לא גדושה מהמילוי, באיזור העוקץ. מגלגלים בצורה רפויה גלגול אחד, סוגרים את הדפנות הימנית והשמאלית וממשיכים לגלגל.

IMG_6599 (Large)

 

IMG_6597 (Large)

עלי מנגולד:
שוטפים אותם היטב, חותכים את הגבעול הלבן שבאמצע, חתך בצורת משולש.
מזיזים מעט את 2 חלקי העלה כך שיחפפו זה על זה, ממלאים ומגלגלים כמו עלי הגפן.
מניחים את כל הממולאים בסיר המשומן ומרופד בתפוחי אדמה.

IMG_6602 (Large)
חותכים את ליבות הבצלים החלוטים (אלו שנשארו לנו) לטבעות ומפזרים מעל לירקות הממולאים.
פורסים עגבנייה ומפזרים מעל. מפזרים מעט פפריקה, מלח ופלפל.

IMG_6606 (Large)

מניחים את הסיר על להבה בינונית. מערבבים 3-4 כפות סילאן עם 1/2 ליטר מים ויוצקים לסיר.
אם חסרים מים להוסיף כך שהשכבה העליונה של הממולאים תהיה מכוסה כמעט לגמרי במים.
מפזרים מעל מלח (בערך 2 כפיות שטוחות), אבקת שום (בערך כפית) , ומיץ מחצי לימון.
מביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה, מניחים מעל לממולאים צלחת זכוכית מפיירקס או כלי עמיד בחום בקוטר קטן יותר מהסיר, (ככה יש משקולת על הממולאים והם נשארים מכוסים בנוזל),
סוגרים את הסיר וממשיכים לבשל על אש קטנה לפחות שעה וחצי. באמצע הבישול כדאי לטעום את הרוטב ולחזק את טעמי המתוק או החמוץ כרצונכם. אני הוספתי גם פרוסות לימון (זה שסחטתי קודם) מעל לתבשיל
בתיאבון

IMG_6613 (Large)

פורסם בקטגוריה אורז וריזוטו, כללי, מנות עיקריות, מנות ראשונות, צמחוני, תוספות | עם התגים , , , , , , , , | 2 תגובות

סחלב חם ומפנק

IMG_7875 (Large)

בימים כאלה חורפיים
כשהגשם מתדפק על החלונות, רובנו חושבים על מרק. נכון?
אבל מה עושים כשבשעות הלילה המאוחרות יש קרייבינג למשהו חם, נוזלי ומפנק?
הולכים למטבח ומכינים סחלב. (אגב, לא חייבים באמצע הלילה)
יש לי זכרונות רחוקים של סחלב מצויין של מאפיית התנור באיזור הבורסה ברמת גן.
אני תוהה אם המאפייה עוד קיימת,  אבל,
תוך 10 דקות
ומצרכים שזמינים כמעט בכל בית,
אתם יכולים לעשות זאת לבד.
מוכנים?

המצרכים – לכמות של 2 כוסות סחלב, אתם יכולים להכפיל / לחלק כמויות  כרצונכם)

2 כוסות חלב (400 מ"ג) –  ניתן למהול מחצית מהחלב במים, או להשתמש בחלב 1%, או לחלופין להחליף מחצית מכמות החלב בשמנת מתוקה, תלוי כמה מושחתים אתם.
2 כפות גדושות סוכר
4 כפיות גדושות  אבקת קורנפלור
1/4 כוס מים קרים
כף מי ורדים או מי זהר (אם אין אפשר לוותר אבל זה נותן טעם של סחלב. לא יעזור. תחליף: תמצית וניל איכותית)
קוקוס, קינמון ותערובת של אגוזים, בוטנים, פיסטוקים (או מה שאתם אוהבים) – לזרות מעל.

ההכנה:

בקלחת קטנה, על להבה בינונית, מרתיחים את החלב עם הסוכר עד לסף רתיחה.
מקפידים לערבב מדי פעם.
בינתיים ממיסים את הקורנפלור עם המים הקרים (לא קרים מהמקרר, העיקר שלא יהיו חמים או פושרים)
כשהחלב מגיע לסף רתיחה מוסיפים בזרזוף איטי תוך כדי עירבוב, את הקורנפלור המומס
וממשיכים לערבב את שהחלב מסמיך.
מוסיפים את תמצית הורדים או מי הזהר
מערבבים ומסירים מהאש.
מוזגים לכוסות,
מפזרים מעל את התוספות שאתם אוהבים
והולכים להתכרבל ביחד או לחוד.
זה מחמם את הגוף ואת הלב.

IMG_7888 (Large)

הערות:
1. כמות הקורנפלור מספיקה למשקה סחלב (מרקם וסמיכות הדומים למשקה יוגורט)
אם אתם אוהבים סחלב סמיך יותר, כדאי שתוסיפו עוד כפית גדושה של קורנפלור.
2. בצילום זרזפתי מעל הסחלב מעט סירופ דובדנים מעולה שהבאתי מאיטליה.
זה נתן לסחלב טוויסט מעניין.
3. בעקבות זה, חשבתי לעצמי שאפשר להוסיף לסחלב גם את הסירופ של המלבי,
שהרי מלבי, זה כמעט כמו סחלב, אבל קר. לא ניסיתי.

פורסם בקטגוריה חורף, כללי, משקאות, קלי קלות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , | 2 תגובות

שבלולי גבינה פסטו ושום

 

IMG_7441 (Large)

בארוחות השבת שלנו, הפנקייק הוא דייר של קבע.
לפעמים אנחנו מגוונים עם ופל אמריקאי או בלינצ'ס.
אבל לפעמים, לאמא יש חשק לגיוון אחר לגמרי,
נאמר, כזה מלוח, חם, מפנק (ומשמין)
אז באחת השבתות אילתרנו מאפים כאלו – מגניבים וטעימים מבצק גבינה.
אנחנו הכנו אותם עם חמאת שום וגבינת מוצרלה.
בפעם הבאה, נראה לי שנכין אותם גם עם ממרח עגבניות מיובשות (או רוטב פיצה)  וגבינת מוצרלה

לבצק

1 גביע  גבינה לבנה 5%  (250 גר')
1 גביע  יוגורט/אשל/גיל (200 גר')
2.5 כוסות  קמח (350 גר')
1 שקית אבקת אפייה (10 גר')
1/4 כפית סודה לשתייה
1 כפית מלח
1 כף גדושה ממרח פסטו

למלית

חלופה א'
3 שיני שום כתושות
100 גר' חמאה ממומסת
ממרח פסטו
מעט מלח
100 גר' גבינת מוצרלה מגורדת.

IMG_7405 (Large)

חלופה ב':
ממרח עגבניות מיובשות / רוטב פיצה
100 ג' גבינת מוצרלה או עמק מגורדת.

הכנת הבצק:

מחממים תנור ל – 200 מעלות.
מערבלים בקערת מיקסר עם וו גיטרה, את הגבינה הלבנה והיוגורט. מוסיפים בהדרגה את הקמח, יחד עם אבקת האפייה והסודה לשתייה.
מוסיפים את ממרח הפסטו ואת המלח וממשיכים ללוש עם המיקסר, עד להיווצרות בצק.
מקמחים את משטח העבודה ומרדדים את הבצק למלבן בעובי של כ – 1/2 ס"מ.

הכנת המלית:
ממיסים במיקרוגל, בקערה קטנה, את החמאה, בפולסים קצרים, עד שהיא רכה מאוד.
(להזהר ממצב שבו החמאה תימס לגמרי ותהיה נוזלית)
מוסיפים לחמאה את השום, המלח וממרח הפסטו ומערבבים.

הרכבת השבלולים:
מורחים כמחצית מכמות החמאה המתובלת  על הבצק. מפזרים  מעל את הגבינה המגורדת ומגלגלים את הבצק לגליל.

IMG_7408 (Large)
מסירים את השוליים של הגליל ופורסים אותו לפרוסות בעובי של כ- 3-4 ס"מ,  כל שיהיו בידינו 12 פרוסות.
מחזירים את תערובת החמאה למיקרוגל להמסה מלאה.
משמנים תבנית שקעים של מאפינס בתערובת החמאה. כדאי להיות נדיבים אך לא לגמור את התערובת שכן נשתמש במה שישאר בהמשך.
מניחים את פרוסות הבצק בתבנית השקעים, כך שהשבלול פונה כלפי מעלה.

IMG_7416 (Large)

אופים כ – 20 דקות, עד שהשבלולים תופחים מאוד והם מרבלים גוון זהוב.
מוציאים מהתנור ומיד מברישים את פני השבלולים במעט מהחמאה שנותרה.
מצננים ומגישים מהר לפני שיגמר.

IMG_7417 (Large)

הערות:
1. אם מכינים את חלופה הרוטב פיצה, מוותרים על החמאה.
2. אפשר לוותר על ממרח הפסטו בתוך הבצק.
3. אפשר לאלתר עם עוד מילויים – כרצונכם. למשל: ממרח זיתים ופטה, פלפלים קלויים וגבינת עיזים. אם תחשבו על עוד רעיונות מעניינים, ספרו לי.
4. המאפים הללו יכולים להיות גם ארוחת ערב נפלאה. לאו דווקא ארוחת בוקר (-;

IMG_7467 (Large)

פורסם בקטגוריה Uncategorized, גבינה, כללי, לילדים, מאפים מלוחים, מאפינס, מה נכין לארוחות ערב?, קלי קלות | עם התגים , , , , , , , , , , | 3 תגובות

דפדפי שמרים במלית קרם פיסטוק

IMG_8016 (Large)

עוד חודש עבר,
עוד אתגר של קבוצת הבלוגרים של פורטל מנטקה.
הפעם בפיסטוק עסקינן.
חומר גלם נהדר.
רק המחשבה עליו העיפה אותי לאינספור כיוונים.

פיסטוקים (Large)
סחלב עם פיסטוק
ממתק קרמל עם פיסטוקים
בקלאווה
טארט "פיסטות" – טארט תותים וקרם פאטיסייר על קרם פיסטוק אפוי
אבל התוצר הכי מנחם שהכנתי,
זה שאפשר לשבת עם התבנית החמה מיד עם צאתה מהתנור
ולתלוש דפים חמימם, ריחניים וטעימים
ולנשנש עד אין קץ (נו, טוב, דווקא יש קץ. זה נגמר די מהר)
זה העוגה הזו:דפי שמרים דקיקים וחמאתיים במילוי קרם פיסטוק עשיר.
רוצים מתכון?
יאללה.
קבלו.

בצק השמרים
כל הקרדיט כאן מגיע לאביגיל פולק מהבלוג פיסות מהחים.
מאז שניסיתי את בצק השמרים שלה, אני לא מנסה להכין אחרת.
מצרכים:
ק"ג קמח
200 גר’ חמאה רכה מאוד או מרגרינה
2 ביצים
2 כפות שטוחות שמרים יבשים (או 50 גר’ טריים)
כוס סוכר
2-3 כוסות מיים פושרים (כוסות חד פעמיות)
אני הוספתי לבצק דפדפי הפיסטוק גם מעט גרידת לימון.
הכנה:
בקערת המיקסר שמים את כל החומרים למעט המים ומערבלים (עם וו לישה כמובן), במהירות איטית.
מוסיפים 2 כוסות מים ומגבירים את מהירות הלישה.
לאחר שהבצק ספג את כל המים, מוסיפים חצי כוס נוספת וממשיכים ללוש.
הבצק צריך להיות רך, גמיש ונעים. אם הוא עדיין יבש ולא רק, מוסיפים את מחצית כוס המים שנותרה.
ממשיכים ללוש במשך כ- 10 דקות, עד לקבלת בצק אחיד, רך שומני.
טיפ קטן – שנו את מהירות המיקסר מידי פעם, זה מדמה אפקט של לישה ידנית.
מכסים את קערת המיקסר במגבת
ומתפיחים כחצי שעה עד שעה במקום חמים (אפשר מתחת לשמיכת הפוך), עד שהבצק מכפיל את נפחו.
נותנים לו כמה אגרופים, על מנת להוריד נפח ומחזירים להתפחה שניה.
בינתיים מכינים את קרם הפיסטוק.

כמות הבצק הזו מספיקה לי להכנת 5 עוגות שמרים (קראנצ'ים, רולדות, דפדפים, שבלולים) בגודל של תבנית אינגליש קייק.

קרם פיסטוק:
מצרכים:
100 גר' פיסטוקים קלופים ולא קלויים,
100 גר' חמאה רכה מאוד
כוס סוכר
ביצה
הכנה:
טוחנים את הפיסטוקים לאבקה, במעבד מזון עם להב פלדה (יחי המג'ימיקס שלי, השמשתי אותו סוף סוף)
מוסיפים את הסוכר, את החמאה ואת הביצה.
סה טו.
כמות הקרם מספיקה לשתי עוגות.

IMG_7955 (Large)

הכנת העוגה:
לאחר התפיחה השניה, מחלקים את הבצק ל- 5 חלקים שווים (בערך 450 גר' כ"א)
מרדדים כל חלק למלבן שרוחבו כאורך תבנית האינגליש קייק שבה אנחנו אופים את העוגה.
מורחים מחצית ממלית הפיסטוק על המלבן. חותכים את המלבן לרצועות שרוחבן כרוחב תבנית האפיה שלנו.
עורמים את הרצועות המרוחות זו על זו
וחותכים למלבנים של 7 ס"מ (בערך).
מעמידים את ערימות המלבנים ברצף (כמו רכבת, או כמו קוביות דומינו) בתבנית.

IMG_7962 (Large)
מכסים במגבת ומתפיחים 1/2 שעה נוספת.
את הבצק שנותר ניתן למלא בחמאה, קינמון וסוכר, או בנוטלה.

IMG_7986 (Large)
אופים את העוגות במשך כ- 35-40 דקות בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 180 מעלות עד להשחמה.
בינתיים מכינים סירופ סוכר:
1 כוס סוכר
1 כוס מיים
2-3 טיפות מיץ לימון
בסיר קטן מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים כ-15 דק’ עד שמסמיך והופך לסירופ.להסיר מהאש ולצנן.

IMG_7963 (Large)

לאחר שמוציאים את העוגות מהתנור, בעודן חמות,
יוצקים  עליהן סירופ סוכר פושר
ומתענגים על כל ביס.

הערה:

אתמול בלילה, (3/12/13) פורסמה הודעה רששמית על מותט של ספי ריבלין, המזוהה עם רובנו כפיסטוק.

פוסט זה מוקדש לזכרו.

פורסם בקטגוריה כללי, עוגה לשבת, עוגות ועוגיות, קינוחים | עם התגים , , , , , , , , , , | 13 תגובות

זמן תל אביב… פוסט בלוגי, משהו.

זמן תל אביב… פוסט בלוגי, משהו.

איזה כיף היה לי, לקבל ערב אחד, לפני שהלכתי לישון,
מעטפה מאורכת ובתוכה מכתב מהאיש האהוב שישן לידי במיטה.
"אנחנו מוצפים ביום יום שלנו בעשרות דברים שעלינו לחשוב עליהם במקביל… נדמה שכל הטכנולוגיה שסובבת אותנו היתה אמורה לפנות לנו קצת זמן… אך לא.
במציאות שלנו כדי שיהיה לנו זמן צריך לייצר אותו וזאת המתנה שאני רוצה לתת לך. זמן פנוי עם עצמך…"
קבלתי לו"ז מפורט עם הנחיות מדוייקות.
נסיעה ברכבת, הגעה לתל אביב, מונית למלון עלמה, סיור קולינרי במטבחים של מסעדת שף, מנוחה ודייט לילי בלובי של המלון.
פחחח…. הלו"ז הצפוף הזה, לא השאיר לי הרבה זמן פנוי באמת, אבל הוא נשמע מעניין, מסקרן ומבטיח.
פייר, היה לי קשה לשחרר.
להשתחרר מהעבודה, להשתחרר מהאחריות להכין לילדים ארוחת צהרים, להשתחרר מתפקידי כנהגת המונים בחוגים.
לנסוע ולא לדעת את מי אני פוגשת…
עליתי לרכבת עם דופק מואץ. בחיי.
נהג המונית שאליו פניתי, הרים גבה וחיוך סוטה כששמע שאני נוסעת למלון לבד ותקע מחיר.
אמרתי לו ביי והמשכתי הלאה. עליתי למונית הבאה בתור, עם נהגת ובמחיר נמוך ב- 30%.
הגעתי למלון עלמה, ברחוב יבנה 23.
בניין משופץ, טיח ירקרק.
פתחתי את הדלת,
ריח של חזק של אפטרשייב, סוג של "צ'יפ פרפיום" שכמעט גרם לי לסוב על עקבי ולצאת.
מזל שלא עשיתי זאת.
התקבלתי בחיוך על ידי שנהב פקידת הקבלה.
משום מה הרגשתי שכולם יודעים מי אני ושכולם ציפו לבואי, כאילו הייתי האורחת היחידה במלון.
שנהב הציעה לי משקה התרעננות, עד שאוכל לעשות צ'ק אין,
אבל הייתי לחוצה מדי. סירבתי.
דקותיים אחר כך, קבלתי הודעת SMS משחר דבח, בן דודי האהוב.
"מה נשמע?"
התזמון שלו היה לי חשוד.
"בסדר גמור" עניתי "אני פה בתל אביב. ארז ארגן לי הפתעה"
"את כבר במלון?"
טדאם… ידעתי.
"כן. אני כבר פה. אתה הדייט שלי לסיור הקולינארי?" שאלתי
והוא ענה שאצא, כי הוא כבר מחכה לי בחוץ.
נכנסתי לאוטו והתחלנו לנסוע לכיוון מסעדת שילה.
וידוי – מעולם לא אכלתי בשילה, אולם כבר כשנכנסנו למסעדה, ידעתי שעוד אחזור לשם.
משהו באוירה, בשמחה, במפות הצחורות, בזכרונות (הטובים) מברצלונה שצפו ועלו.
כשנכנסנו למטבח, הדבר שהכי בלט לעיני, היה חומרי הגלם הטריים והמשובחים.
הדגים, פירות הים, עשבי התיבול הריחניים שנקצצו ושלל הרטבים, הממרחים והמטבלים..
ממש מול עיני הכינו ריזוטו ששימש כמצע שעליו הונחו נתחי פילה דג.
המנות כולן מוכנות במקום, הדג טוגן ונסגר ונכנס לאפייה,
בינתיים השף העביר למחבת כמות של ריזוטו שבושל חלקית ביין לבן עם תבלינים.
הריזוטו שבושל לרמה נמוכה יותר מ"אל דנטה" כלומר – הוא עוד היה די קשה, אבל ספוג בטעמים,
בושל ונספג לאט לאט בציר דגים שנמזג בשלבים, יחד עם זעפרן, תבלינים פלפל אדום קצוץ דק, גבינת מסקרפונה.
מעולה.
מנה נוספת שזכיתי לצפות בהכנתה ואף לאכול, היא טרטר דג ים עטוף באבוקדו ,שקדים ואיולי מנטה.
דג אנטיאס טרי קצוץ דק, בצל, שקדים, לימון ותבלינים. כל הטוב הזה, עטוף בפרוסות דקיקות של אבוקדו, המהודקות סביב הדג
וכרוכות ככדור.
כל זה מונח על קולי סלק ואיולי נענע.
עונג צרוף.
אם שילה היתה יכולה, היא בטח היתה נובחת מרוב עונג (ואם לא הבנתם – שילה שעל שמה נקראת המסעדה, היתה כלבתו של שרון כהן, השף והבעלים של המסעדה).

001-shila (Large)
משם המשכנו למסה.
אז אם אנחנו בענייני וידויים, אז את מסה הכרתי, את מסה אני אוהבת, במסה אכלתי לא פעם,
במסה אמרתי לארז בעלי, שלא משנה שאנחנו חוגגים 14 שנות נישואין, אני מוכנה להתחתן עכשיו עם השף שהכין את הפולטנה פורטבלו שאכלתי.
המטבח במסה הוא אימפריה. מטבח ענקי.
על להבות הכיריים עמדו סירים גדולים – באחד ריבת עגבניות שרי ובשני ביסק סרטנים.
חם היה במטבח של מסה, שהיה פעיל והומה. היה בו משהו שהזכיר לי מטבח ביתי של פעם.
המזווה והמקרר של מסה הם משאת החלומות שלי. הכל מסודר ומקוטלג.
באגף הקונדטוריה עושים הכל לבד. אופים את הלחמים ואת חומרי הגלם להרכבת הקינוחים.
במכונה היתה גלידת תות. אל תגלו לאף אחד, אבל ה"לק" שלקחתי עם האצבע השאיר לי טעם של עוד.
בסוף הסיור טעמנו פיצה טונה – סביצ'ה טונה על טורטיה. טעים!

002-mesa (Large)

בשעה 16:15 שחר הוריד אותי בחזרה בפתח המלון, עם חיוך ענקי על הפנים.
היה לי כיף בחברתו.
התלבטתי אם להכנס למלון או להמשיך לשוטט ובחרתי בשוטטות.
התגעגעתי לימים הרחוקים שבהם יכולתי לשוטט ברחובות תל אביב, נטולת אחריות ודאגות.
ניסיתי לשחזר את החוויה.
הסתובבתי ברחובות – הגעתי לאלנבי, משם לקינג ג'ורג' – שוק בלצאל (קניתי שמלות לנעמה ויעלי, אביזרים למטבח ובעיקר סכינים טובות והרבה הרבה שטויות)
ומשם לשינקין – רוטשילד וחזרה למלון.
בשש וחצי, נכנסתי למלון, נראיתי כמו "גיברת עם סלים".
שוב התקבלתי בחיוך.
לקבלת פנים לבבית שכזו לא זכיתי מזה זמן רב.
אילן, מנהל המלון החליט לשדרג לי את החדר, ועד שהחדר היה מוכן, הוא הושיב אותי בלאונג' של
מלון עלמה, עם כוס יין אדום טוב וסלסלת לחמים, חמאה וזיתים.
שתיתי, נשנשתי, הסתחררתי.
הייתי מרוגשת ונבוכה. לבד על הבר.
אדי היין עשו את שלהם, ראשי היה סחרחר, החיוך לא ירד מהפנים. בשלב הזה ידעתי שהגיע הזמן
ללכת. עליתי לחדרי. חדר 31.

003-room (Large)
עמדתי שניה והבטתי סביב. איזה קסם של אוירה. הכל מעוצב עד לפרטי הפרטים. מסוגנן. מרפסת
קטנה לנוף האורבני של תל אביב, מצעים לבנים… ואז נפלתי על המיטה, גבי עליה, ראשי מופנה
לתקרה, החדר הסתובב יחד עם ראשי. הרגשתי שיכורה, אבל לא רק מיין. גם מאושר.
2 קרמבואים מקולפים, מכוסים בפעמון זכוכית, קרצו לי מעל לשולחן. רציתי לקחת רק ביס, אבל אכלתי
את כל הקרמבו. ילדה טובה.
מקלחת, שינה קצרה אך טובה, שעון מעורר שמצלצל בשעה 20:45, יש לי רבע שעה להתארגן…
לאחר ההתארגנות ירדתי ללובי של המלון,
לדייט מיוחד עם ארז שלי, ההוגה והמבצע.
החלטנו לשבת על הבר בלאונג' של עלמה.
שוב קבלנו יין ולחמים,
אירה, הברמנית הנחמדה הפליאה בביצועיה.
השף – תומר הוציא תחת ידיו מנות מדהימות.
פני פורי – מאפה הודי ממולא בטרטר אבוקדו ודגים,
טונה צרובה על סלט קינואה אדומה בתיבול קפה והל,
חסה סלנובה עם שקדים, רוטב לימון וגבינה
פינוק קטן של סלט עלי זעתר ובצלים עם גבינה תורכית
סטייק אנטריקוט עם ירקות שורש אפויים (וגזר גרוזיני)
יכולנו לסיים כאן, אבל איך אפשר לוותר על קינוח?
הזמנו את ה"נפוליאון" – שכבות דקיקות של בצק עלים עדין ובינהן קרם פאטיסייר ופירות
ואירה היקרה, פינקה אותנו גם בקינוח של גלידת חלבה עם שוט אספרסו שנמזג עליה.
היה כל כך טעים וכל כך מפנק, אבל מה שהיה הכי כיף, באמת, זו הידיעה שאחר כך לא צריך לנסוע
הביתה. שאנחנו יכולים פשוט לעלות 2 קומות במעלית וליפול על המיטה.

בבוקר, קימה איטית
נינוחה.
הילדים בסדר.
כולם בסדר.
אפשר לחזור לנוח עוד קצת.
הרגשתי מלכה ליום אחד.
הרגשתי שאני חיה בסרט.
וקצת לפני תום זמן הגשת ארוחת הבוקר,
ירדנו למטה, ללאונג'.
חצר יפיפיה, שמש נעימה, שם אכלנו את ארוחת הבוקר הטובה ביותר שאכלתי אי פעם.
(וזה במצב שעוד הייתי שבעה מארוחת הערב)
אני הזמנתי פולנטת פטריות עם מעט כמהין שעליה היו 2 ביצי עיין.
ארז הזמין "אג בנדיקט" עם סלמון על בריוש ותרד חלוט.
כל אלא הוגשו עם סלט ירקות טריים ופריכים חתוכים גס, לחמים ומטבלים.
איזה אושר.
רוגע.
תחושה של ריחוף.

ואז, צלצול טלפון.
התלבטות קטנה אם לענות או לא, אבל המספר שעל הצג לא מאפשר להתעלם.
"הי, זו הגננת של נעמה… היא לא מרגישה טוב"
בום.
נחיתה חזרה למציאות.
האוכל הטעים התחיל קצת להתקע בגרון.
שלוק אחרון מהקפה, עוד ביס קטן מהאוכל,
צ'ק אווט זריז
ונסיעה חזרה הביתה.
הרבה זמן פנוי לא היה לי,
אבל היו לי הרבה חוויות
והנאות
וטעמים טובים.
מוכנה לחזור על זה לפחות פעם בחודש.
זה בהחלט מטעין את המצברים וממלא באנרגיות.
תודה ארז על המחשבה, הפירגון, הדאגה, הארגון והביצוע.
הצליח לך.
הצליח לי.
הצליח לנו.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , , , , , , , , , , , | להגיב