טרה אוליבו

עד היום אני זוכרת את טקס שבועות שעשינו בכתה ד' בבית הספר היסודי.
הכתה שלי היתה אחראית על הטקס ובין קטעי הקריאה והתפאורה של שבעת המינים, שרנו גם "ארץ זית שמן ודבש".
לא סתם ולא בכדי.
הרבה מים עברו בנהר מאז והרבה שמן עבר בבית הבד.
בדומה להתפתחותם המעניינת של היקבים הישראלים ויקבי הבוטיק,
גם ענף שמן הזית הישראלי צובר תאוצה בשנים האחרונות.
לפני מספר שבועות הוזמנתי ע"י אריאלה פיקסלר אלון (עיתונאית וכותבת הבלוג "בישול בקצב הסלסה") למסיבת עיתונאים ובלוגרים לקראת ערב הגאלה לתחרות שמן הזית הבינ"ל TERRAOLIVO 2011
שתתקיים ב- 18/5 במלון ענבל בירושלים.
כל ההכנסות מערב הגאלה יועברו לעמותה מקסימה בשם הבית של סוזן שעוסקת בשיקום בני נוער בסיכון, ע"י העסקתם בתשלום ביצור כלי אמנות ותכשיטים שעשויים בעיקר מזכוכית אבל לא רק.

הזמנתה של אריאלה ריגשה אותי במיוחד, אולם התלבטתי מאוד אם להגיע, שכן באותו יום הייתי מוזמנת לארוע נוסף. את הכף הכריעו שלושה גורמים שחברו יחד:
אריאלה המקסימה, מיקי שמו הנהדר (שהיה אמור להגיע, אבל בסוף לא) והבית של סוזן.
אני אוהבת פרוייקטים חברתיים כאלו, שמצליחים איכשהו, בהרבה סבלנות, התמדה, עשיה , קבלה והכלה, לתת לאנשים כוח, תקווה, אמונה, תחושת ערך עצמי ונצנוץ קטן. נצנוץ של יהלום, שבאותה מידה יכל להיות פחם.
למרות העייפות משבוע מאוד אינטנסיבי שעברתי, נסעתי לירושלים ולא התחרטתי.

החברה הטובה (הדר OK, מירב, נעמתן לי במיוחד), האוירה, האוכל, צורת ההגשה
ואפילו 4 ל' שמן זית מכל הסוגים, המינים והצבעים שהיתי צריכה לסחוב עד האוטו בדרך חזרה (-:
אחרי שזכינו לראות את טעימות הקליברציה של השופטים (טעימות הכנה ראשוניות),
סיפר לנו איש הענבים – חים גן קצת יותר על התחרות.
זוהי השנה השניה שבה מתקיימת התחרות בארץ. השנה הגיעו יותר מ- 300 שמני זית שונים (כמעט פי שתיים מהשנה שעברה) לתחרות,
ממדינות שונות בעולם בינהן איטליה, ספרד, יוון, טורקיה, ארה"ב -קליפורניה, ארגנטינה, צ'ילה, פורטוגל ועוד.
לאור הצלחת התחרות, נראה כי תעשיית שמן הזית בישראל תהווה גורם חשוב ומשפיע בתעשיית שמן הזית בעולם כולו.

אחר כך, עלה לבמה אביטל גואל, המנהל של "הבית של סוזן" סיפר לנו קצת יותר בפירוט על הפרוייקט המקסים הזה, שהוקם לזכרה של סוזן, שנפטרה ממחלת הסרטן וחלמה להקים מקום שישלב את העקרונות והאידיאלים שבהם האמינה: יצירה, עבודה, עזרה לזולת ועבודה פנימית. אייל קפלינסקי, בעלה של סוזן הוא יזם הפרוייקט ומממש החלום. פייר, התרגשתי.
אביטל דיבר עם המון קסם אישי ואהבה גדולה לפרוייקט ולבני הנוער.
העבודות שלהם יפיפיות.

שרשרת חרוזי זכוכית , "הבית של סוזן"

הפרוייקט הזה, הוא סוג של עבודת קודש.
הלוואי ובערב הגאלה יצילחו לגייס עבורם סכום שיצליח להחזיק את המרכז הזה ולהרים אותו עוד קצת.
בשיחות חולין, בין מנה למנה, עלה לאריאלה הרעיון לקיים סדנאות בישול נושאיות בבית של סוזן, יחד עם בני הנוער ובהשתתפות קהל שישלם על הסדנה וההכנסות יתרמו לבית של סוזן.
רעיון נפלא בעיני. אשמח לעשות זאת ולהעביר סדנת מתוקים במקום.
כשהרעיון יתגבש, אכתוב על זה ואעדכן.
ועכשיו, למהות העניין, ללב ליבו של הערב.
ל…
לא, לא שמן הזית.
האוכל.
איזה פינוק צפוי למשתתפי ערב הגאלה…
על החגיגה הזו לעיניים ולחך היה אחראי השף של מלון "ענבל" מוטי בוחבוט אליו חברו גם מיקי שמו ופיליס גלזר.
יינות לבנים, אדומים ומבעבעים הוגשו לנו,
אפרטיפים בצורת הגשה מעניינת (כוסות אספרסו, צנצנות ועוד, כיד הדמיון): שיפודי פילה על מצע עשבים ירוקים, טורטיה עם דג, חזה אווז על שזיף מיובש.

דואט של אפרטיפים

לחמנית בריוש אישית וחמאת שמן זית

רכה כמו ענן

"מילפה" פטה כבדי עוף על צ'יפס שקדים עם צ'טני אגסים עם וינגרייט ליים ושמן זית

איזו הגשה יפה

סלט מצויין של עלים ירוקים, גרנולה, צנון ושמן זית שעשה לי חשק לאכול סלט כל ימי חיי, עד יום מותי, בתנאי שהוא יהיה כזה בדיוק.

כמו לאכול מהדוכן בשוק.

נתחוני סלמון על מצע קרם אפונה ויין לבן (עם שמן זית כמובן). צורת ההגשה של המנה הזו, הזכירה לי את הפרוייקטים של דני קרוון.

אנדרטת הנגב? עיר לבנה?

פילה בקר רך, נימוח ואדום על תבשיל חיטה מזרחית ברוטב יין אדום ושמן זית

מעלף. עם שום רך וארומטי, כמו שאני אוהבת

ולקינוח…
ספלי מוס שוקולד במילוי פרופיטרול קרמל ענברי מתפצפץ עם קרם נוגט וקפה על סלט פירות העונה
(מרכיבי המנה גרנדיוזים ומרוכזים, סלט הפירות הקטן והמרענן מאזן נפלא את המתיקות)
המנה הזו הפילה אותי לגמרי. תכשיט. ממש תכשיט. חבל לאכול.

יופי של תכשיט

מקרון תפוז על מרקיז שוקולד (ושוב – הפרזנטציה, איזו פרזנטציה. דואז פואה)

מליון דולר

לאורך כל הדרך הוכיח לנו מוטי בוחבוט כי מלבד הטעם הוא מקפיד גם על צורת ההגשה ואכן, הפרזנטציה של המנות היתה מרשימה: הקומפוזיציה , שילוב הטעמים, המראות, הצבעים והמרקמים, הכל היה מוקפד עד לפרטים הקטנים.
מה אומר לכם – אם עד עכשיו אהבתי שמן זית, מעכשיו אני אוהבת אפילו יותר.

אז רשמו לעצמכם, 15-18 במאי, מלון ענבל בירושלים הקסומה והמקסימה, תחרות "טרה אוליבו" במסגרתה יתקיימו גם ועידה מקצועית בנושא שמן זית, טעימות שמן זית וסדנאות.
ב – 18/5 תתקיים ארוחת הגאלה מפוארת, למען הבית של סוזן.

פורסם בקטגוריה תענוגות החיים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

12 תגובות על טרה אוליבו

  1. מאת בן-זקן תמר‏:

    נאוהל'ה.
    לקרוא את מה שכתבת וגם לראות את התמונות הצלחת לגרות את כל בלוטות הטעם שלי ולדמיין את מה שאת אכלת באותו ערב.איזה כייף לך.
    בנוגע למה שסיפרת על סדנאות לבית של סוזן אשמח גם אני לשתף פעולה בנושא כך שאת יכולה כבר לראות בי כאופציה.העשה זאת בשמחה.
    תמשיכי לכתוב בצורה הכל כך ציורית שלך ואנחנו נמשיך לקרוא ולהזדהות.
    שבת שלום לך יקירתי באהבה.

    • מאת נאוה‏:

      איזה כיף לקרוא את מילותייך, תמר מקסימה.
      אקשר בינך לבין אריאלה, בתקווה שהרעיום יקרום עור וגידים במהרה!

  2. אין לי מילים !
    קודם כל מה שכתבת מאוד ריגש אותי, אבל את תמיד עושה לי את זה, בכל פוסט שלך, את אחת היחידים שמצליחים לפרוט לי על מיתרי הרגש. אני עוד לא שוכחת לך את הפוסט המדהים שלך על דיאלוג בחשיכה. לכולם אני מספרת עליו, אגב.
    ועכשיו… התמונות : אני בהיסטריה ממך. התמונות שלך מרהיבות. התמונה הראשונה היא הכי יפה שראיתי !
    יקירתי, אני באמת חושבת שהסדנאות האלו יקרמו עור וגידים.
    ברור שצריך לארגן כמה אינסטרומנטים לטובת הפעלת העניין, אבל אעשה כל מה שצריך כדי לעשות את זה, וברור שאני לוקחת אותך בחשבון.
    זה חשוב !
    אני שולחת לך חיבוק גדול,
    תודה ענקית על ההשתתפות והסיקור.
    אני מאוד אוהבת אותך.
    אריאלה

    • מאת נאוה‏:

      אריאלה, את לא יודעת איזה חיוך מרוח לי על הפנים עכשיו…
      איזה מחמאות שוות ((:
      ובעניין הסדנאות, אם את צריכה עזרה בלגלגל את הרעיון, אני פה. בשמחה.
      הרמת ערב נפלא,
      תודה על הכל!

  3. מאת cooknbake‏:

    יקירתי
    מאד שמחתי לפגוש ולהכיר אותך, הכרטיס שלך מונח כאן לידי ואני בהחלט מתכוונת ליצור איתך קשר מעבר לדפי הבלוג (שלי או שלך ).
    היה ערב מעולה! האוכל היה נפלא וגם אני עכשיו הולכת לכתוב, לצערי לא הספקתי עד כה.

    שיהיה לך שבוע נפלא וחג עצמאות שמח 🙂
    מירב

    • מאת נאוה‏:

      מירבי אהובה
      לחשוב שהיתה תקופה שהחיים שלנו נעו בקוים מקבילים, קרובים (קרובות, בעצם) כ"כ אחד לשני ובכל זאת לא נוגעים, לא רואים, לא מכירים…
      ובכל זאת, משהו גרם לקוים הללו להפגש ואני שמחה על כך כל כך.
      בטח שנהיה בקשר!

  4. מאת טל‏:

    נאוה יקירתי,
    היה לי העונג להכירך.
    את אדם מקסים, חם ומלא רגש.
    את כותבת מדהים!!! התמונות מהממות.
    מודה לך על כל הפירגון ובטוחה שניפגש באירועים רבים נוספים.
    מכל הלב.
    טל מרום

  5. מאת אמא מזל‏:

    נאוה יקרה שלי
    אני מחפשת את המילים שיתארו את רגשותי, כאם וכחברה הגאוה בך מאוד.הצלחת באופן יצירתי,ומלא השראה להעלות את שאהבה נפשך.ארגת וטווית כמעשה אומן הן במילים והן בתמונות
    את רגעי העשייה,היצירה,החוויות והנגיעות האישיות שלך בחומר ובאדם בו פגשת.ברגישות ,בפתיחות,בהשקעה והתמדה ומעל לכל באהבה גדולה למה שאת עושה, ולמי שאת עושה הם הם שמייחדים אותך.המשיכי לייצור,להתפתח,לשתף,לתת,לגעת,לספוג ולהתעצם.
    אוהבת ומחבקת
    אמא

    • מאת נאוה‏:

      אמא יקרה לי,
      ריגשת אותי,
      שימחת אותי,
      נגעת בי…
      חלק גדול מזה זה בזכות כל מה שנתתם לי בבית,
      בתשתית שיצרתם,
      זיהוי הכשרונות והיכולת
      והעידוד להמשיך לעשות וליצור.
      אוהבת אתכם!

  6. מאת שחר דבח‏:

    בת דודתי המדהימה

    חוויה צרופה של הנאה בכל מילה, היום חזרתי ממלון ענבל והשתתפתי בטעימות השפים שנערכו במקום
    חבל שפספסתי אותך.
    המשיכי כך , יותר מגאה כיף לי לראות אותך פורחת, שמחה ומאושרת
    את גדולה מכולן ומכולם
    מחר תתפרסם כתבת ווידאו שעשיתי לאתר מעריב NRG מוזמנת לקרוא ולהסתכל

    אוהב עד מאוד
    בן דודך
    שחר דבח

    • מאת נאוה‏:

      תודה רבה שחר,
      חיממת לי את הלב.
      מחכה לראות את הכתבה מחר.
      בטוחה שהיא תהיה מוצלחת.
      נאוה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *