בשבוע שעבר, פרסמתי בבלוג את ה”אתגר”
והצעתי לקוראי הבלוג להצטרף אלי ליום בישולים משותף לכבוד החג.
אחת המטרות שלי היתה ליצור אינטראקציה עם הקוראים, מעבר למילים הכתובות.
הצבתי את האתגר לקוראים,
אבל גם לעצמי, מתוך ידיעה שיש פה אלמנט של חוסר ידיעה.
לא ידעתי מי יגיע, לא ידעתי איזו אינטראציה תהיה ביננו, לא ידעתי איך יהיה לבשל יחד עם מישהו שאני לא מכירה.
לפני שפרסמתי את הפוסט לקחתי נשימה עמוקה
והחלטתי לזרום עם האתגר. הרגשתי כמי שזרקה בקבוק עם פתק אל לב ים, בידיעה שהוא יגיע לידי מישהו.
הבקבוק הזה, הגיע לידיה של תמר בן זקן והיא ידעה שהוא יגיע לידיה, במין תחושה פנימית שכזו.
זה מצחיק, כי תמר דווקא לא עלתה בהגרלה שערכתי, אלא בחור צעיר וחמוד בשם דודי, שכותב בלוג
אבל מטעמי כשרות נאלצנו לוותר על המפגש המשותף ביננו.
כבר בשיחה הטלפונית הראשונה עם תמר, הרגשתי שיהיה טוב. שיהיה נפלא.
השיחה זרמה, גילינו שלשתינו שורשים מצריים (ובאיזה עיתוי- פסח), תכננו יחד את התפריט
ואז, תמר ניסתה להזהיר אותי שהיא אולי נשמעת צעירה, אבל היא יכולה להיות אמא שלי.
היא לא רק נשמעת צעירה, היא גם נראית צעירה ואין לי בעיה עם נשים שיכולות להיות אמא שלי.
נהפוך הוא.
את יום הבישולים שלנו התחלנו בחדווה גדולה, תוך כדי שיחה.
תמר, היא בשלנית נהדרת ומיומנת
שנושמת וחיה את המטבח.
יש לה חלום, להעביר סדנאות בישול
ואני בטוחה שברגע שהיא תעבד עם עצמה את החלום שלה,
היא גם תגשים אותו ובגדול.
היתה ביננו סינרגיה מדהימה במטבח והכנו ארוחה לתפארת:
פתחנו ב סלט “מרור” של חסה, סלרי, שקדים ולימון
המשכנו עם “אג’דה” – מיונז מתפוחי אדמה ושום
למנה ראשונה הכנו קציצות דגים בעלי מנגולד,
למנה עיקרית הכנו תבשיל נפלא של נתחי בקר בבמיה הבשר היה נימוח והבמיה רעננה.
תבשיל הבקר הוגש לצד אורז בסמטי בסגנון פרסי שיצא “אחד אחד” כמו שאומרים
ולקינוח הכנו אגסים מבושלים ביין אדום, עם פלפל שחור במילוי מרציפן
וגם גלילת תמרים עם פיסטוקים וחמוציות.
יופי של ארוחת חג.
אז היה טעים. מאוד טעים.
אבל יותר מזה – היה גם נעים. לשתינו.
תודה תמר, על העונג שנתת לי בהכרותי איתך
ועל השעות הנפלאות שבילינו במטבח, בהנאה (רבה)
5 comments
התענגנו על המטעמים כל השבת, עם כל ביס של הבמיה הרגשתי איך סבתא שלי העיראקית עליה השלום משדרת לייק מעולם אחר.
נאוה כל הכבוד על היוזמה ותמר על ההיענות, חג שמח!
נאוה,
סחתיין! תמשיכי לעשות גלים.
מהחברים הרעבים שלך 🙂
ליאור מאמי, הצחקת אותי.
קרקורי הבטן שלך מגיעים עד לכאן.
אמרתי לך כבר שאת מהממת?
את פשוט תענוגה של אדם, ובכל פוסט התחושה הזו מתחזקת אצלי יותר ויותר.
יקירתי, כמובן שאשמח לבשל אתך, לאפות אתך, ובכלל להיות אתך. מתי שרק תרצי.
שולחת חיבוק ענק,
תגידי לתמר שאמרתי : ‘שאפו’.
שולחת חיבוק גדול.
יותר מאוחר אתקשר או אכתוב.
חג שמח וטעים טעים.
אריאלה
אריאלה מקסימה,
חייכת אותי.
חג שמח וטעים גם לך ולכל המשפחה.